פסק-דין בתיק עת"א 49255-03-13

העתירה העיקרית שבעת"א 18342-04-13, היא למעשה עתירה שעניינה בקשה ליציאה לחופשות. עתירה זו הוגשה בהמשך לשתי עתירות קודמות שנדונו בפני, עת"א 2004-06-12, שם ניתן פסק דין ביום 18.7.12 ועת"א 31728-11-12, בה ניתן פסק דין ביום 6.1.13.

לעתירה העיקרית צורפו עוד שתי עתירות שהוכנו על ידי העותר בעצמו, עת"א 49255-03-13, שעניינה בקשת העותר לקבלת שיחות טלפון וביקורי קרובי משפחה מדרגה שנייה.

עת"א 43676-03-13 שעניינה בקשתו להורות לשב"ס להתקין חסכמים במקלחות כלא דמון. לעניין עתירה זו הובהר בדיון, כי בין לבין הותקנו חסכמים בכלא, כך שהעתירה התייתרה.

מכאן לעתירות אשר נותר לדון בהן.

בפסק הדין שניתן בעת"א 2004-06-12 קבע בית משפט זה, כי בקשתו של העותר לצאת לחופשות נדחית. עם זאת הורה בית המשפט, כי בשים לב לחלוף הזמן מעת שהתקבלו מידעים, על בסיסם ניתנו החלטות בעניינו של העותר, כי תיערך בדיקה חדשה בעניין בקשת העותר לצאת לחופשה, וייבחנו בעניין זה כל הסוגיות הקשורות בהוצאתו לחופשה על ידי גורמי הביטחון השונים. בית המשפט הנחה כי ייבדקו מידעים עדכניים ולאחר מכן ישקול נציג שב"ס, על בסיס חוות הדעת שבפניו, אם יש מקום לאשר את יציאתו של העותר לחופשה, וזאת כחריג לאסירים ביטחוניים ובהתאם לסמכותו.

בפסק הדין שניתן בעת"א 31728-11-12, קבע בית משפט זה כי על שב"ס להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון את מכלול הנתונים המוצגים לידיו על ידי גורמי הביטחון, והורה להחזיר את עניינו של העותר לשב"ס, כדי שתיערך בחינה כאמור. בית המשפט הזכיר בהחלטות הנ"ל, את הכללים על פיהם יש לבחון את עניינו של העותר, תוך הדגשה כי על שב"ס להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון את מכלול הנתונים כפי שאלו מועברים לו ע"י גורמי הביטחון.

כעת בפניי עתירה נוספת באותו עניין, כאשר למעשה טוען העותר כי שב"ס לא פעל בהתאם להנחיות ביהמ"ש ולא בחן את עניינו של העותר.

לאחר שבחנתי את תגובת שב"ס ואת החומר הסודי שהוצג לעיוני, החלטתי לדחות את העתירה.

בטרם אתייחס לנתונים בעניינו של העותר, יוזכר כי ככלל לאסירים אין זכות מוקנית לצאת לחופשות, זאת בכלל, לא כל שכן אסירים ביטחוניים אשר בעניינם חלים כללים שונים מאשר אסירים אחרים. בבואו של שב"ס לשקול הוצאת אסיר ביטחוני לחופשה, עליו לתת משקל דעת נכבד לחוו"ד גורמי הביטחון בעניין זה. לשם כך, נעזר שב"ס בהערכות מסוכנות, הנערכות ע"י גורמי הביטחון.

בית משפט זה, התייחס בעבר כבר להערכת מסוכנות וקבע כי לא ניתן להסתפק אך ורק בהערכת מסוכנות המבוססת על עצם עובדת היותו של אסיר מורשע בעבירות ביטחוניות. בימ"ש זה הבהיר כי גורמי הביטחון צריכים להצביע על סיכון הנשקף מהוצאת אותו אסיר לחופשה, כאשר הסיכון צריך להתבסס על נתונים עדכניים.

לבית משפט הוצגה חוו"ד של שירות הביטחון הכללי אשר סווגה כחוו"ד סודית (חוות הדעת סומנה בחתימתי) . במסגרת חווה"ד הבהיר שירות הביטחון הכללי נתונים הקשורים בעותר, נתונים אשר הם רקע לחשש שהוצאתו לחופשה תגרום סיכון ותיצור קושי בפיקוח אפקטיבי על מעשיו (למשל ראו סעיף 1.3.3 בפרק הראשון לחוות הדעת וסעיף 4.2 לחוות הדעת). המסוכנות והקושי הנ"ל התייחסו בין היתר לאפשרות של יצירת קשר עם גורמים אשר פורטו בסעיף 4.4 ובסעיף 4.5 לחוות הדעת. מדובר, במידע אשר לא היה קיים בעבר במובן זה שהסיכון העולה מהמידע לא היה קיים בעבר בעת שניתנו החלטות קודמות. יצוין, כי לאמור בחוות הדעת הוסף גם מזכר של חומר מודיעיני שמספרו 910603/1106 - חומר זה סומן על ידי באות א' ונחתם בחותמת ובחתימת ידי. חומר מידע זה מתיישב עם האמור בחווה"ד והסיכון שחוו"ד מצביעה עליו, בין היתר בסעיפים שהוזכרו לעיל.

עם זאת יודגש, כעולה מסעיף 5.2 לחוות הדעת של שירות הביטחון הכללי כי עיקר האמור בחווה"ד למעשה מבוסס על מידעים ישנים. למעט האמור בסעיפים 4.4 ו-4.5 לחוות הדעת וכן המסמך שסומן א' נראה שבעיקרם של דברים מבוססת הערכת המסוכנות על מידעים ישנים.

בנסיבות העניין, די באלו כדי לבסס את החלטת שב"ס שלא להוציא לעת הזו את העותר לחופשה. המידע העדכני שפורט לעיל מצביע על מסוכנות ומבהיר את הקושי בפיקוח על העותר עת יצא לחופשה, באופן שיאיין את המסוכנות עליה מצביעים גורמי הביטחון.  אשר על כן, העתירה נדחית.

עם זאת, אני מורה כי תיערך הערכה מחודשת של רמת המסוכנות הנשקפת מהעותר וזאת בתוך 6 חודשים מהיום ותישקל שוב בעוד כ-6 חודשים האפשרות להוציאו לחופשות.

בכל הנוגע לעתירתו של העותר שעניינה בקשתו לאפשר קבלת שיחות טלפון ומפגשים עם קרובי משפחה מדרגה שניה, ניתן להיעתר חלקית לבקשה וזאת כפי שגם עלה מתגובת הפרקליטות. הפרקליטות הבהירה את התנגדות גורמי הביטחון למתן אפשרות לעותר ליצור קשר טלפוני עם אחרים מחוץ לבית הכלא. התנגדות זו מבוססת, בין היתר, על אותן פריטים אשר הוזכרו בחוות הדעת בסעיפים שצוינו לעיל והמצביעים על קושי במניעת סיכון למדינה כאשר יינתן לעותר ליצור קשר עם גורמים שונים. לא מצאתי עילה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים המוסמכים לכך בשב"ס ובשירות הביטחון הכללי.

עם זאת, הבהירה ב"כ המשיבה, כי ניתן יהא לאפשר לעותר להיפגש עם קרובי משפחה מדרגה שניה ובתנאי שרשימת הקרובים המעוניינים לפגוש את העותר תועבר לגורמי שב"ס לשם בחינה ותיאום עם גורמי הביטחון זמן סביר קודם למועד הביקור המיועד.

בהתאם, אני מורה כי יותר לעותר להיפגש עם קרובים מדרגה שניה וזאת בכפוף לכך שפרטיהם המלאים (שם, תעודת זהות וכיוצ"ב) יימסרו לגורמי שב"ס, ובאמצעותם לגורמים המתאימים בשירות הביטחון הכללי ובצה"ל, לפחות 7 ימים לפני מועד ביקור מתוכנן.

בכפוף לאמור לעיל, העתירות נדחות.

כל החומר הסודי והאחר שהוצג לעיוני, הוחזר לפרקליטות ויועמד לעיון בית משפט מוסמך ככל שהדבר יידרש.